<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"ז</h1>
<h2>דף ו:</h2>
כתב הרב בעל התרומה וכו' ואף על גב דאסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל מן התורה (מותר להכשירה קודם הפרשתה במעט) לאחר שבא להם חיוב חלה דהיינו לאחר גלגול, או לאחר חיוב תרומה דהיינו לאחר מירוח, דחולין הטבולין לחלה כחלה דמו. ומכל מקום בזמן הזה דלא קדשה לעתיד לבא ותרומה בזמן הזה דרבנן, כיון שאין לה אוכלין אם היתה טהורה, מותר להכשירה ותהא טמאה בהפרשתה שלא יכשל בה עוד הכהן וישרפנה ויהנה ממנה בשעת שריפה, דדרשינן (במדבר י"ח ח') נתתי לך, שלך תהא להסיקה תחת תבשילך. דאי לא תימא הכי תמה על עצמך היאך לשין שום עסה בארץ ישראל עכשו שאין לנו שום הזאה וכלנו טמאים, הלא אסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל, אלא כיון דבזמן הזה חלה ותרומה דרבנן הקלו חכמים היכא דלא אפשר לתקן. מיהו מזה יש לומר דקודם חיוב חלה דהיינו קודם גילגול אין קפידה בגרם טומאה שלה, עד כאן. אבל הר"מ כתב פרק ז' (מבכורים הי"ב) שמותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל. והכי איתא נמי מסכת נדה פרק קמא דאמרינן נולד לה ספק טומאה עד שלא גילגלה תעשה בטומאה, משגלגלה תעשה בטהרה. עד שלא גלגלה תעשה בטומאה, חולין נינהו ומותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל, משגלגלה תעשה בטהרה חולין הטבולין לחלה נינהו, וחולין הטבולין לחלה כחלה דמו, ואסור לגרום טומאה לחלה. והכי נמי נפקא לן מהתוספתא דאמרינן וב"ה אומר אף למעשר, זכרנוה פרק ל"ו. וטומאת חולין שבארץ ישראל איסורא דרבנן הוא וכיון שנולד להם ספק טומאה ואי אפשר לאכלן עוד בטהרה, מותר לטמאם טומאה ודאית. טהור קדוש מה"ר אליעזר זק"ל הכי נמי כתב בהלכותיו, ואף על גב דאין בוצרין עם ישראל העושה פירותיו [טבל] בטומאה, משום דהוי מסייע ידי עוברי עברה, אף כי מותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל. ריש פרק המצניע (שבת צ"א א') גבי זרק כזית תרומה לבית טמא מהו. זכרנו שלא אמרו אסור לגרום טומאה לחולין בארץ ישראל אלא בשיש להם שיעור לטמא אחרים ובשביל שלא ילכו ויטמאו אוכלין הרבה, אבל פחות מכביצה שאינו מטמא אחרים לא גזרו. ואמרינן מסכת טהרות בריש פרק שני (מ"א) אף על פי שיש בו כביצה הוא טמא והכל טהור, אלמא דפחות מכביצה מקבל טומאה ואינו מטמא אחרים, ורבותא דאף על פי הוא דאפילו בכביצה אינו מטמא. ירושלמי (חלה פ"ג ה"ב) אמר רבי יוסי בשם רבי הילא בדין היה שיטמא אדם טבלו דבר תורה דכתיב (במדבר י"ח ח') ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי, תרומה צריכה שימור ואין טבל צריך שימור, ומה אני מקיים (שם שם כ"ח) ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרון הכהן, עשה שינתן לאהרן הכהן בכהנתו, ובאלו הואיל ואי אתה יכול ליתנו לאהרן הכהן בכהנתו רשאי אתה לטמאו. תוספתא מסכת מכשירין פרק (ד') [ג'] (ה"ג) הפירות בכל מקום הרי הן בחזקת טהרה, אחד הגוי ואחד המין ואחד ישראל. אף על פי שאמרו אין אדם רשאי לטמא את פירותיו התירו לבעל הבית שיהא מטמא דבר מועט ונותן לתוך כפישה.
